בבית המשפט העליון

בע"ם  8152/19

לפני:	כבוד השופט ע' פוגלמן
	כבוד השופט י' עמית
	כבוד השופטת י' וילנר

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:	1. פלונית
	2. פלונית
	3. פלוני
	4. פלוני
	5. פלונית
	6. פלונית
	7. פלוני
	8. האפוטרופוס הכללי

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה י' שינמן) בע"א 19710-09-19 מיום 10.11.2019

בשם המבקש:

עו"ד צבי גביש

בשם המשיבות 2-1 ו-5:

עו"ד שלום אלון

בשם המשיב 3:

בעצמו

בשם המשיב 4:

בעצמו

בשם המשיבה 6:

בעצמה

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

1. המבקש והמשיבים 7-1 (להלן: המשיבים) הם אחים אשר אביהם (להלן: המנוח) נפטר בשנת 2015. המנוח הותיר בצוואה את נכסיו למשיבים בלבד. המבקש הגיש תביעה לפיה יש לרשום על שמו נחלה שבה החזיק המנוח כבר-רשות (להלן: הנכס), וטען בהקשר זה כי הצוואה אינה בעלת תוקף חוקי (להלן: התיק העיקרי). במסגרת התביעה, אישר בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופט ע' אליאס) ביום 19.7.2016 הסכם בין הצדדים שלפיו הנכס יימכר והמשך ההתדיינות יתבצע בנוגע לאופן חלוקת התמורה ממכירתו (להלן: ההסכם ואישור ההסכם). ההסכם קיבל תוקף של החלטה. המבקש הגיש בקשה לבטל ההסכם בטענה כי לא הסכים לו, ובקשתו נדחתה ביום 1.12.2016. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות לערער. בהמשך, לאחר התקדמות ההליכים, ביום 23.10.2018 הגיש המבקש תביעה לביטול ההסכם, ותביעה זו אוחדה עם התיק העיקרי (להלן: התיק המאוחד). לאחר הגשת התביעה לביטול ההסכם, ביום 14.2.2019, התקיים דיון קדם משפט בתיק המאוחד לפני כב' השופטת ה' מלר-שלו בבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה. ביני לביני, עבר כב' השופט ע' אליאס לכהן בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. ביום 28.3.2019 הורה בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' סגנית הנשיאה ר' מקייס) כי הדיון בתיק המאוחד יימשך לפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בהחלטה צוין, בין היתר, כי "לאור העובדה כי התיק נשמע בפני לא מעט מותבים אולם כבוד השופט אליאס מטפל בתיק החל משנת 2016 ונתן החלטות רבות לגופן, קידם את התיק ואף הביא את הצדדים להסכמות שלגבי יישומן קיימות כיום מחלוקות, מן הראוי כי ימשיך השופט אליאס לטפל בתביעה" (להלן: החלטת ההעברה).

2. ביום 25.6.2019 דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטת ההעברה לפי סעיף 49(ב)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). המבקש ערער על ההחלטה לדחות את בקשת העיון מחדש וביום 12.8.2019 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה י' שינמן) את הערעור מן הטעם שבהחלטה לא ניתן ביטוי לשיקולים המנויים בסעיף 49(ב)(2) לחוק בתי המשפט, שעניינם מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה; המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר; והבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה כדי שידון ויבחן את השיקולים האמורים.

3. ביום 25.8.2019 דחה בית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון (כב' סגנית הנשיאה ר' מקייס) את בקשת המבקש לעיון מחדש פעם נוספת. בין היתר, נקבע כי ישנה חשיבות לכך שהמשך הטיפול בתיק המאוחד יתבצע על ידי שופט הבקי בו; וכי גם אם הדבר גורם למבקש אי נוחות מסוימת, הדבר אינו שקול לתועלת שבהמשך שמיעת ההליך על ידי השופט ע' אליאס, בין היתר בשים לב למהות הסכסוך בשלב זה; וכי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא מונגש. עוד צוין כי אין ממש בטענת המבקש שלפיה החלטת ההעברה סותרת את סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט שכן מטרתה היא העברת התובענה אל בית המשפט בו מכהן המותב הדן בה, ללא קשר לכמות הדיונים והבקשות שכבר התקיימו. כן נקבע כי בקשת המבקש לעיון מחדש הוגשה בשיהוי ולאחר שכבר נקבע דיון לפני כב' השופט ע' אליאס; וכי טענות המבקש המופנות כלפי כב' השופט ע' אליאס אינן מתאימות לסוג ההליך שהוגש. מכיוון שכך, נקבע כי העברת הדיון בתיק המאוחד לראשון לציון לא פוגעת באופן בלתי מידתי במבקש.

4. המבקש ערער גם על החלטה זו. ביום 10.11.2019 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה י' שינמן) את הערעור. נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא חרג מסמכותו לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט כשקבע כי התיק המאוחד יועבר לבית המשפט בראשון לציון, מכיוון שהעברת התיק המאוחד לבית משפט זה מגשימה את תכלית היעילות שבבסיס סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט שכן היא מאפשרת את שמיעת התיק לפני שופט הדן בו זמן רב. לעומת זאת, השבת התיק לדיון בבית משפט השלום בפתח תקווה לפני שופטת אחרת, אינה השבת הדיון למקום היעיל ביותר לניהולו. בית המשפט הוסיף וקבע כי אין להתערב באיזון שערך בית המשפט לענייני משפחה בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין; וכי אפשרי כי המשך שמיעת ההליך בפני השופט הבקי בו יצמצם את סך כל הדיונים הנוספים שידרשו. לבסוף, נקבע יש לדחות את טענותיו של המבקש בנוגע למשוא פנים וניגוד עניינים של כב' השופט ע' אליאס – גם בהנחה שניתן לדון בטענות אלו במסגרת סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט – מכיוון שאין פגם בכך ששופט שאישר הסכם פשרה בין צדדים ידון בתביעה לביטולו, המכוונת עצמה להיבט ההסכמי של אישור ההסכם ולא לשיקול הדעת השיפוטי הכרוך בכך. לבסוף נקבע כי לא הוכח כי ישנו חשש ממשי כי דעתו של השופט הצפוי לדון בתיק "נעולה". על המבקש הושתו הוצאות משפט.

5. מכאן הבקשה שלפנינו שבצדה הוגשה בקשה לעכב את הדיון הקבוע ליום 21.1.2020 בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ואת תשלום ההוצאות שהושתו על המבקש בבית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי בהתאם לסעיף 49(א) לחוק בתי המשפט, לא ניתן היה להורות על העברת הדיון לבית משפט השלום בראשון לציון לאחר שהדיון בו כבר החל בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. עוד נטען, בין היתר, כי השופט ע' אליאס אינו יכול לשמוע תביעה לביטול הסכם פשרה שאושר על ידו מחמת משוא פנים; כי הדבר יגרום למבקש עיוות דין; וכי לשופט ע' אליאס דעה קדומה בעניינו. עוד נטען כי מידת ההכבדה שנגרמת למבקש עקב העברת הדיון צריכה הייתה להכריע את הכף נגד העברתו. כמו כן, המבקש סבור כי בית המשפט המחוזי דן בבקשתו כבקשת פסלות, שעה שלא הוגשה בקשת פסלות מטעמו. עוד טוען המבקש לעניין זכותו בנכס.

6. התבקשה תשובת המשיבים. ביום 3.1.2020 הגישו המשיבות 2-1 ו-5 את תשובתן. המשיבות 2-1 ו-5 טוענות כי המבקש לא התנגד לאיחוד התיקים, וכן השתהה בהגשת הבקשה לעיון מחדש. כמו כן, המשיבות 2-1 ו-5 סבורות כי למבקש אין כל קושי להגיע לבית המשפט בראשון לציון, וכי ממילא ההשפעה על המבקש אוזנה מול שיקולים אחרים בנסיבות העניין בערכאות הקודמות. עוד מציינות המשיבות 2-1 ו-5 כי טענות המבקש בעניין השופט ע' אליאס אינן מבוססות, וכי מכל מקום המבקש לא עתר לפסילתו. המשיבות 2-1 ו-5 טוענות כי מדובר למעשה בבקשת רשות לערער על החלטה שניתנה על בקשה לעיון חוזר, הנענית רק במקרים חריגים. בנוסף, המשיבות 2-1 ו-5 מתנגדות לטיעונים של המבקש בנוגע לזכותו בנכס. לבסוף, המשיבות 2-1 ו-5 מבקשות להגיש סיכום טענות בכתב ככל שהבקשה לערער תתקבל.

7. ביום 5.1.2020 הוגשה תשובת המשיב 3. המשיב 3 מציין כי המבקש לא נכלל בצוואת המנוח, וכי ריבוי ההליכים בעניין זה והתארכותם פוגעים בו וביתר המשיבים. עוד מציין המשיב 3 כי אין לו התנגדות להעברת התיק לשמיעה בפני כב' השופטת מילר-שלו אך מדגיש כי אין בכך לשנות מעמדתו בנוגע להיעדר זכויות המבקש בנכס.

8. ביום 5.1.2020 הוגשה גם תשובת המשיב 4. המשיב מציין כי על פי צוואת המנוח, אין למבקש כל זכות בנכס. כמו כן, המשיב טוען כי הבקשה שלפנינו נועדה להאריך את ההליכים המשפטיים ולפגוע בהם. לעניין העברת הדיון, המשיב סבור כי שמיעת הדיון בפני השופט ע' אליאס עולה בקנה אחד עם עקרון "שופט אחד למשפחה אחת", וסומך ידיו על החלטות הערכאות הקודמות בעניין זה. עוד מבקש המשיב כי ייפסקו לטובתו הוצאות. ביום 9.1.2020 הוגשה תשובה המשיבה 6 (להלן: המשיבה) אשר טענותיה זהות לטענות המשיב 4.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינו בבקשת הרשות לערער ובתשובות לה, החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. זאת, בשאלת סמכות נשיא בית משפט השלום לפי סעיפים 49(א) ו-49(ד) לחוק בתי המשפט להורות על העברת הדיון מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בראשון לציון לאחר שהחל הדיון בו.

10. עניינה של השאלה שלפנינו בפרשנות סעיפים 49(א) ו-49(ד) לחוק בתי המשפט המורים כדלקמן:

העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו [ב/26א] (תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 68) תשע"ב-2012	49	(א)	נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.
		(ב)	[...]
		(ג)	[...]
		(ד)	בסעיף זה – "התחלת הדיון" – לרבות קדם משפט;

11. כידוע, ראשיתה של מלאכת הפרשנות היא בלשון החוק. אם הלשון סובלת יותר מפרשנות אחת, נבחנת תכלית החוק ונבחרת אותה פרשנות המגשימה אותה (בר"ם 8432/18 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלות תרשיחא נ' מעונה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פסקה 9 (4.12.2019); אהרון ברק פרשנות במשפט כרך שני – פרשנות החקיקה 81-80, 204-201 (1993)). על פי לשונם המפורשת של הסעיפים המצוטטים, אם "טרם החל" הדיון בעניין מסוים, רשאי נשיא בית משפט השלום להורות על העברת הדיון לבית משפט שלום אחד באזור השיפוט שבו הוא מכהן כנשיא (ראו למשל: בש"א 414/05 לויים נ' קליין, פסקה 4 (23.2.2005); רע"פ 6314/04 שוורץ נ' מדינת ישראל (8.7.2004)). סעיף 49(ד) מבהיר כי לעניין זה, גם קיומו של דיון קדם משפט (להבדיל מדיון הוכחות), ייחשב כהתחלת דיון לצורך סעיף קטן (א) (ראו למשל: בש"א 9980/16 באקאלו נ' אברהמי (23.1.2017): בש"א 2565/16 בסיסי נ' ספדי (18.4.2016)). מכאן, תנאי להעברת דיון לפי סעיף 49(א) היא כי טרם התקיים דיון בו, בין אם דיון קדם משפט, בין אם דיון הוכחות.

          ההנחה בהקשר זה היא כי אם החל הדיון, לרבות בדרך של קדם משפט, שופט של אותו בית משפט השקיע משאבים שיפוטיים באותו הליך. העברתו אפוא לבית משפט אחר שבו יידרש שופט חדש ללמוד את התיק מבראשית, אינה יעילה.

12. על אף לשונם המפורשת של הסעיפים, סברו הערכאות הקודמות כי הגשמתם של שיקולי היעילות הניצבים בבסיסו של סעיף 49(א) מצדיקה את העברת הדיון מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בראשון לציון בנסיבות העניין, שבו מכהן שופט הבקי בתיק ומלווה אותו זמן רב, הגם שאין חולק כי הדיון בו כבר החל.

13. פרשנות כאמור אינה אפשרית. משאין מחלוקת בענייננו כי הדיון בתיק המאוחד החל והתקיים בו דיון קדם משפט, הרי שהסמכות להורות על העברת הדיון לפי סעיף 49(א) אינה קיימת עוד. לכן, גם אם צדקו הערכאות הקודמות בקביעתן – ואיני מביע עמדה בעניין – כי המשך הדיון בהליך לפני השופט ע' אליאס הוא יעיל יותר, לא ניתן היה להורות על העברת ההליך לבית משפט השלום בראשון כדי שישמע לפניו, משפרשנות כאמור אינה מוצאת אחיזה בלשון החוק. נזכיר כי "גבול הפרשנות הוא גבול הלשון", ולא ניתן לפרש חוק באופן שאינו מוצא אחיזה מספקת בלשונו, גם אם על פני הדברים פרשנות זו מגשימה את תכלית החוק (בג"ץ 7401/18 אדר נ' משרד הפנים – מנהל הבחירות, פסקה 4 (22.10.2018); עע"ם 1621/08 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' חטיב, פסקאות 9-7 (30.01.2011); ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי פ"ד נג(2) 817, 827 (1999)). ער אני לכך שהובעה דעה שונה שלפיה "המבחן ל'התחלת דיון' לצורך העברת מקום דיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [...] הוא מבחן מהותי" אך היא הובאה בדן יחיד, ואין לה תוקף של הלכה מחייבת (רע"א 5327/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (6.8.2017)).

14. הערעור מתקבל אפוא. פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבוטל. הדיון בתיק המאוחד ישמע בבית משפט השלום בפתח תקווה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 

          ניתן היום, י"ט בטבת התש"ף (16.1.2020).

ע' פוגלמן, י' עמית, י' וילנר

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

_________________________

   19081520_M06.docx   חב

מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,  http://supreme.court.gov.il